| | | | |
 
   
| | | | |
 


  פרטי המשרד  
טלפון : 03-7700222 
פקס: 03-7700263 
כתובת : ויצמן 2, ת"א- קומה 17

ע"א 1497/09 - מקרקעין - פירוק שיתוף

בבית המשפט העליון בי-ם בפני הרכב השופטים א' ריבלין, ע' ארבל וא' רובינשטיין נדונה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת ע"א 3860/07 (הרכב השופטים י.שנלר, ד"ר ורדי ולבהר שרון). בקשת רשות הערעור עסקה בשאלה עקרונית מתחום פירוק שיתוף במקרקעין. בקצרה יוסבר, כי הצדדים להליך היו בעלים במשותף של נכס מקרקעין. משרדנו ייצג את המשיב בבקשת הערעור, אשר היה בעל אחוזים בודדים מהמקרקעין. בין הצדדים התעוררה מחלוקת קשה בנוגע לניהול המקרקעין. תביעה לפירוק שיתוף הוגשה לבית משפט השלום מטעם בעלי רוב הזכויות במקרקעין כנגד המשיב. למשיב לא הייתה התנגדות לעצם פירוק השיתוף, אך בעוד המשיב ביקש למכור את הנכס במכירה פומבית, או לפחות בהתמחרות פנימית בין השותפים, המבקשים דרשו, כי פירוק השיתוף יעשה באמצעות מכירת זכויותיו של המשיב בלבד. דרישה זאת נדחתה על ידי בית משפט השלום בתל אביב ועל ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב כאחד. בעקבות האמור הוגשה בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון בירושלים.

בית המשפט העליון קיבל את בקשת הרשות ערעור, אך דחה את הערעור לגופו תוך ניתוח סוגיית פירוק השיתוף. בית המשפט קבע, כי פירוק השיתוף בנכס מקרקעין הוא הליך המביא לסיום את יחסי השיתוף במקרקעין. קיומם של יחסי שיתוף מקום בו השותפים מסוכסכים אינו רצוי. פירוק השיתוף נתפס כמעודד ניצול יעיל יותר של המקרקעין, בעוד שהבעלות המשותפת בעת שישנן מחלוקות בין הבעלים מכבידה על פיתוח הנכס ופוגעת בסחירותו.

בית המשפט העליון חזר על ההלכה הבסיסית, כי פירוק שיתוף יעשה ככלל על-ידי חלוקה בעין של הנכס, אך מקום בו סבור בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, רשאי הוא להורות על פירוק השיתוף בדרך של מכירה. ככלל, פירוק השיתוף בדרך של מכירה יעשה כך שהמקרקעין כולם יימכרו, והתמורה תחולק בין הבעלים במשותף בהתאם לחלקם היחסי במקרקעין.

בית המשפט העליון אף התייחס לשאלת התנהגותו של צד להליך פירוק השיתוף ולרלוונטיות שלה לדרך הפירוק וקבע, כי גם אם נפל פגם בהתנהגותו של המשיב, אין בפגם זה כדי להצדיק את פירוק השיתוף תוך מכירת חלקו בלבד, בניגוד לרצונו. כך עולה מלשונו הברורה והמפורשת של החוק. המחוקק ביקש להורות על מכירת הנכס כולו, ולא על מכירה יזומה של חלק אחד בלבד. התיבה "יעילה וצודקת" שבסעיף 40(ב), מתייחסת רק לשאלה אם יש לבצע את המכירה "בדרך שנמכרים מעוקלים בהוצאה לפועל", או שמא בדרך אחרת, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. אין בתיבה זו בשום פנים כדי לאפשר לבית המשפט להורות על מכירת חלקים מסוימים מהנכס לצורך פירוקו. זכותו של שותף לפרק את השיתוף כפופה למתכונת הפירוק הקבועה בחוק – ולא להיפך. להחלטה לדרוש את פירוק השיתוף יש תג מחיר – הצורך למכור את הנכס כולו מביא לכך שגם השותף שמבקש את הפירוק ישלם מחיר כלשהו. זהו אפוא מנגנון האיזון הקבוע בחוק: המחוקק לא התכוון לאפשר לשותף לבקש את הפירוק, ובה בעת לדרוש גם באופן גורף את מתכונת הפירוק הנראית לו. זאת בעיקר כאשר מתכונת הפירוק המבוקשת כופה על שותף אחר לוותר על זכות קניין שלו, בעוד השותף המבקש לא משלם כל מחיר.

בנסיבות אלו נדחה הערעור והמבקשים חויבו בשכר טרחתו של משרדנו.




© 2012 כל הזכויות שמורות לניסן ויסמן - משרד עורכי דין | משרדים : רחוב ויצמן 2, ת"א, בית אמות השקעות, קומה 17, 64239  
 טל':  03-7700222  |  פקס: 03-7700263 |  gidon@weissman-office.co.il
 
 
 


עיצוב : symbols עיצוב ופרסום פיתוח : אפריקום קידום אתרים